סליחה היא תהליך שכלי, רגשי או רוחני שבו האדם מפסיק לחוש עלבון, כעס או כאב כלפי פוגע, ולעיתים אף מוותר על דרישה לעונש או פיצוי, והיא נבחנת מזוויות שונות של הסולח, הנסלח והיחסים ביניהם. נושא זה נדון בהרחבה בדתות ובפילוסופיה, אך בעשורים האחרונים גם המדע (פסיכולוגיה, סוציולוגיה ורפואה) החל לחקור את היבטיו השונים. לצד היותה מנגנון תיקון רצוי, מבקרים כמו הפילוסופית מירנדה פריקר מזהירים מפני ניצול לרעה שלה בפערי כוח, והמשפט הישראלי, כמו גם הפילוסופית מרתה נוסבאום, דוחים התנצלות כפויה או "מסחר" בהתנצלות. ביהדות, קיימת חובה דתית לסלוח רק אם הפוגע ביקש סליחה שלוש פעמים בכנות, והדגש הוא על אחריות אישית – אין מחילה אלוהית על חטאים בין אדם לחברו, ויש לבקש סליחה לפני יום כיפור, אפילו מאנשים שנפטרו. בנצרות, הסליחה היא חובה דתית המבוססת על קורבן ישו, והיא אף תנאי לקבלת מחילה אלוהית (כפי שנרמז בתפילת האדון), אך היא אינה פוטרת בהכרח מפיצוי חומרי לנפגע.