צבא לבנון (القوات المسلحة اللبنانية) מורכב משלוש זרועות עיקריות – יבשה, אוויר וים – ותפקידו לשמור על יציבות המדינה, להגן על גבולותיה ונמליה, ולסייע במשימות חילוץ וכיבוי אש, כשמטהו הראשי שוכן בירזה. כ-85% מציודו מגיע ממקורות אמריקאיים וסובייטיים, וכיום מפקד עליו הגנרל רודולף הייכל. במהלך מלחמת האזרחים שפרצה ב-1975 נותר הצבא נייטרלי ברובו, אך ב-1988 הוא התפצל לשני גופים יריבים על רקע מינוי מפקד הצבא מישל עאון לראשות הממשלה. במלחמת לבנון השנייה (2006) כמעט שלא השתתף בלחימה, אך נטען כי מכ"ם חוף שלו סייע לחזבאללה לפגוע באח"י חנית, ולאחר המלחמה נפרס מדרום לנהר הליטני לראשונה מאז 1968, בהתאם להחלטה 1701 של האו"ם. ב-2007 ניהל עימות עקוב מדם נגד ארגון פתח אל-אסלאם במחנה הפליטים נהר אל-בארד, וב-2010 אירעה תקרית גבול קטלנית עם צה"ל, שבה צלפים לבנונים הרגו את סא"ל דב הררי, מה שהוביל לתגובה ישראלית חריפה. כיום כולל הצבא כ-11 בריגדות ממוכנות, נגמ"שי M-113 וטנקי T-54, לצד חיל אוויר קטן המפעיל מסוקים ומטוסים בודדים, כמו הוקר הנטר וססנה 208.