תל אשדוד הוא אחד התלים הגדולים והחשובים בארץ ישראל, המזוהה עם אחת מחמש ערי הפלשתים המרכזיות המוזכרות בתנ"ך, ושוכן בגן הלאומי דרומית-מזרחית לאשדוד המודרנית. שטחו כ-380 דונם, הוא מתנשא כ-50 מטרים מעל פני הים ומשקיף על דרך הים (ויה מאריס), מה שהקנה לו חשיבות אסטרטגית ומסחרית עצומה לאורך ההיסטוריה. היישוב הראשון הוקם בתקופת החיקסוס (1650 לפנה"ס), אך עיקר פרסומו בא מהתקופה הפלשתית (המאה ה-12 לפנה"ס), אז הפך למרכז דתי חשוב עם מקדש לאל דגון, אליו הובא ארון הברית לפי המקרא. העיר עברה חורבנות וכיבושים רבים, ביניהם חורבן על ידי עוזיהו מלך יהודה (770 לפנה"ס), כיבוש על ידי סרגון השני מלך אשור (712 לפנה"ס) שהפך אותה למחוז אשורי, ולבסוף כיבוש על ידי נבוכדנצר השני (605 לפנה"ס). לאחר תקופה פרסית, נכבשה העיר על ידי אלכסנדר מוקדון (332 לפנה"ס) ושמה שונה לאזוטוס; החפירות הארכאולוגיות חשפו בה ממצאים מרשימים כמו ארמון הנציב האשורי, ביצורים עתיקים ומפעל לייצור קרמיקה, המעידים על חשיבותה לאורך אלפי שנים.