בני גנץ, שנולד ב-9 ביוני 1959 במושב כפר אחים להורים ניצולי שואה מהונגריה ורומניה, הוא איש צבא ופוליטיקאי ישראלי בולט שעומד בראש סיעת "כחול לבן – המחנה הממלכתי". במהלך קריירה צבאית עשירה שימש כמפקד יחידת שלדג, פיקוד הצפון וזרוע היבשה, ולבסוף כרמטכ"ל ה-20 של צה"ל, כאשר אחד הרגעים הזכורים ביותר שלו הוא היותו החייל האחרון שסגר את שער פטמה בנסיגה מלבנון במאי 2000. לאחר פרישתו מצה"ל פנה לפוליטיקה, וכיהן בתפקידים בכירים בממשל ובכנסת, ובהם ראש ממשלת ישראל החלופי, שר הביטחון, יושב ראש הכנסת ושר המשפטים. בעקבות טבח שבעה באוקטובר הצטרף לממשלה ה-37 כשר בלי תיק והצטרף לקבינט המלחמה שניהל את מלחמת חרבות ברזל בתחילתה, מהלך שהדגיש את מעמדו כאיש ממלכתי. גנץ, בעל תואר ראשון בהיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב ותארים מתקדמים מאוניברסיטת חיפה והאוניברסיטה לביטחון לאומי בארה"ב, הוביל במהלך שירותו גם מבצעים חשובים כמו אבטחת "מבצע שלמה" להעלאת יהודי אתיופיה, ואף פיקד על הכוחות באינתיפאדה השנייה.