משטרת הארמון (ברוסית: Дворцовая полиция) הייתה גוף ממשלתי באימפריה הרוסית, שהוקם ב-8 בדצמבר 1861 על פי צו של הצאר אלכסנדר השני, במטרה להגן על ארמון החורף, סביבתו ועל הקיסר עצמו במהלך טיוליו. בתחילה מנתה המשטרה 30 איש בלבד, אך גדלה בהדרגה, ובשנת 1884 אוחדה עם היחידה החשאית של "אבטחת הוד מלכותו" (שהוקמה ב-1881 בעקבות ההתנקשות באלכסנדר השני) לכדי גוף מאוחד בשם "משטרת הארמון". תפקידיה כללו שמירה על מעונות הקיסר, ליווי הקיסר ובני משפחתו מחוץ למעון, ביצוע בדיקות ביטחוניות לכל הנכנסים לארמונות, ופיקוח על חשודים באזור נסיעותיו. בשנת 1894 הוקמה לשכת הקצין לניהול המשטרה, אשר שינתה את שמה ב-1896 ל"לשכת מפקד הארמון", וב-1905 מונה בוריס גרארדי למפקדה. הגוף היה כפוף למשרד החצר הקיסרית, ובשנת 1907 הורחבו תפקידיו כך שחייליו חויבו לדעת על תנועת כל דיירי הארמון ולערוך בדיקות ביטחוניות קפדניות. משטרת הארמון בוטלה סופית ב-8 באפריל 1917 על ידי הממשלה הזמנית, לאחר מהפכת פברואר, וסימנה את סופה של מערכת אבטחת האישים הקיסרית ברוסיה.