רעידת אדמה היא תופעת טבע גיאולוגית המתרחשת בעיקר באזורי המפגש בין הלוחות הטקטוניים, שם לחץ אנרגיה אלסטית מצטבר והופך לגלים סייסמיים המרעידים וקורעים את קרום כדור הארץ, וגורמים לנזק כבד באזורים מיושבים בהתאם לעוצמה, מרחק מהמוקד, איכות הבנייה וסוג הסלע. כ-2% מהרעידות מתרחשות לא לאורך גבולות הלוחות, אלא עקב התפרצויות הרי געש, אגמים מלאכותיים מסכרים או פעילות טרום-טקטונית, ואף כאלה מושרות בפעילות אנושית. רעידות הרסניות מקבלות שם לפי האתר הקרוב למוקד, כמו רעידת יריחו (1927) בארץ ישראל או רעידת לומה פריאטה (1989) בסן פרנסיסקו, שנקראת גם "רעידת אליפות הבייסבול" בגלל התרחשותה בעת משחק גמר. הנזק נגרם מסוגים שונים של גלים: גלי P המהירים והפחות מזיקים, גלי S האיטיים וההרסניים הנעים אנכית ומפרקים מבנים, וגלי L; מדידת הפרש הזמן בין הגלים בתחנות סייסמוגרפיות מאפשרת לאכן את המוקד במדויק. רעידות ימיות מעוררות גלי צונאמי ענקיים הנעים במהירות של מאות קמ"ש ומגיעים לגובה עשרות מטרים, כמו אלו הפוגעים בקו החוף של יפן, ולצד זה פועלות מערכות התרעה מוקדמת כמו "תרועה" בישראל המעניקות אזהרה של שניות בודדות ועשרות שניות לפני הפגיעה.