מלחמה היא מאבק אלים בעצימות גבוהה בין גופים מדיניים וצבאיים, ומטרתה המרכזית, לפי ההיסטוריון הצבאי באזיל לידל הארט, היא השגת "שלום טוב יותר" מנקודת מבטו של הצד הלוחם. הגורמים למלחמה מגוונים וכוללים שיקולים רציונליים ולא רציונליים; הוגים ריאליסטיים כמו מקיאוולי והובס ייחסו אותם לטבע האדם השואף לכוח, ואילו מחקרים היסטוריים מראים שהמלחמה אפיינה חברות קדומות כמו האבוריג'ינים והפולינזים, עוד לפני קום המדינה והדיפלומטיה.

למלחמה השפעה עמוקה על התרבות, ובתחום הרעיוני היא מעוררת התנגדות (פציפיזם) או תמיכה (מיליטריזם), תוך שימוש באמצעים פיזיים, מחשבתיים וטכנולוגיים הכוללים אסטרטגיה וטקטיקה. בהיבט המשפטי, הכרזת מלחמה היא הליך פורמלי המוסדר בישראל בסעיף 40 לחוק יסוד: הממשלה, ואמנת ז'נבה קובעת כללים הומניטריים, אם כי בפועל רוב המדינות זונחות אותם, במיוחד מול ארגונים חמושים לא-מדינתיים. עצימות הלחימה נעה בין "לחימה בעצימות נמוכה" מול ארגונים לא-סדירים לבין "מלחמה כוללת" המערבת את האוכלוסייה האזרחית, והפעולות כוללות בלימת האויב, פלישה לשטחיו, פגיעה בתשתיות ולוחמה פסיכולוגית.