רבי מרדכי בנט (מהר"ם בנט, 1753–1829) היה מגדולי רבני יהדות אירופה, שכיהן כרבה הראשי של מוראביה וכראש ישיבת ניקלשבורג במשך כארבעים שנה. נולד בהונגריה וגדל בניקלשבורג, נחשב לעילוי עוד בילדותו ולמד אצל גדולי הדור, בהם הנודע ביהודה ורבי שמואל שמלקא, תוך שהתפרסם בבקיאותו העצומה בתורה, בקבלה ואף במדעים כלליים. הוא נודע כמתנגד חריף לניצני הרפורמה, ובמיוחד במאבק נגד בית הכנסת הרפורמי בהמבורג (1818), שבו פרסם תשובות נגד חידושי התפילה, ונאבק גם ברבנים מקלים כמו אהרן חורין. בנט נפטר בעת ביקור מרפא בקרלסבד בשנת 1829, ונקבר תחילה בליכטנשטט, אך לאחר היתר מיוחד מהחת"ם סופר הועברו עצמותיו לניקלשבורג, שם נקבר לצד רבו. מהישיבה הגדולה שניהל יצאו תלמידים מפורסמים, בהם רבי שמחה בונם מפשיסחה ורבי יהודה אסאד, ומורשתו ההלכתית נותרה בעלת השפעה רבה על יהדות הונגריה ומוראביה.