פשיטת רגל היא הליך משפטי שנועד ליחידים (ולא לחברות), ומטרתו המרכזית היא לאפשר לחייב שאינו יכול לשלם את חובותיו "התחלה חדשה" בחיים הכלכליים, תוך הגנה עליו מפני נושיו. מבחינה היסטורית, פושט רגל נחשב לעבריין ואף נענש במאסר באנגליה (חוק מ-1542), אך הגישה המודרנית הפכה לסלחנית ומתמקדת בשיקום כלכלי, כפי שבא לידי ביטוי בחוקים חדשים בארה"ב (BAPCPA, 2005) ובאירופה. בישראל, התחום מוסדר בפקודת פשיטת הרגל ובחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (2018), ומתנהל בפיקוח הכונס הרשמי במשרד המשפטים. ההליך הישראלי מתנהל בבית המשפט המחוזי וכולל ארבעה שלבים: בקשת פשיטת רגל, צו כינוס, הכרזת פשיטת רגל ולבסוף צו הפטר, שמשחרר את החייב מתשלום יתרת החובות. בנוסף, קיימים הסדרים בינלאומיים (כמו תקנות האיחוד האירופי מ-2000) המסייעים בניהול הליכים כאשר לחייב נכסים במדינות זרות, על מנת למנוע הברחת נכסים ולחלקם בצורה מסודרת בין הנושים.