הפגנה היא דרך פומבית להבעת מחאה או תמיכה, המממשת את חופש הביטוי וחופש ההתארגנות, ויכולה להתקיים גם כהפגנת יחיד. המפגינים מעבירים את המסר באמצעות נאומים, שלטים וקריאות קצובות, אך לעיתים ההפגנות גולשות לאלימות ונדליזם, מה שמצריך לעיתים פיזור בכוח על ידי המשטרה. לאורך ההיסטוריה נרשמו הפגנות מכוננות, כמו המצעד לוושינגטון ב-1963 שבו נאם מרטין לותר קינג את "יש לי חלום", מהומות סטונוול שהובילו למצעד הגאווה, וטבח שארפוויל ב-1960 שהוביל לקביעת היום הבינלאומי לביעור האפליה הגזעית. גם המחאות בכיכר טיין-אן-מן ב-1989, ההפגנות נגד המלחמה בעיראק ב-2003, וההסתערות על הקפיטול ב-2021 מדגימות את כוחה של המחאה העולמית. בישראל, הפגנה אינה טעונה רישיון בדרך כלל, אך "אספה" או "תהלוכה" של 50 איש ומעלה בנושא מדיני מחייבות רישוי ממשטרת ישראל, בעוד שמשמרת מחאה פטורה מכך. עם זאת, החוק אוסר על הפרת השלום, אלימות, הסתה והמרדה, וקובע כי יש צורך בוודאות קרובה לאלימות כדי לפזר הפגנה, תוך עיגון זכות המחאה בפסיקות בג"ץ.