שרפה

שרפה היא התפשטות בלתי מבוקרת של בעירה, הנגרמת מתאונות (כגון קצר חשמלי או נפילת חפץ בוער), מהצתה בזדון או מתופעות טבע כמו מכת ברק ושרב, ובעידן ההתחממות הגלובלית היא מתרחשת בתדירות הולכת וגדלה. לאורך ההיסטוריה גרמו שרפות ענק לחורבן של ערים שלמות, כמו השרפה הגדולה של רומא (64 לספירה), השרפה הגדולה של לונדון (1666) והשרפה בשיקגו (1871), ואף שרפות ערים שנוצרו מהפצצות במלחמת העולם השנייה. לצמצום הנזק, מבנים מצוידים במערכות גילוי וכיבוי אש, בדלתות אש ובביטוח מפני נזקי שרפה, ומחקרים מראים כי אזורי חיר סביב יישובים יעילים במיוחד במניעת התפשטות האש. לשרפות יער יש גם צד אקולוגי, שכן הן תורמת בטווח הרחוק להתחדשות היעור, אך מחקרים משנת 2020 מצביעים כי גם פעילות בעלי חיים מהווה גורם משפיע עליהן. בישראל לבדה פורצת שרפה בממוצע כל 12 דקות (כ-40,000 בשנה), ואסונות ידועים כוללים את השרפה הכבד בכרמל (2010), גל השרפות ב-2016 והשרפה בהרי ירושלים (2021), אשר הותירו חורש והרס רב.שרפה היא התפשטות בלתי מבוקרת של בעירה, הנגרמת מתאונות (כגון קצר חשמלי), מהצתה בזדון, או מאסונות טבע כמו מכת ברק ושרב, והיא נפוצה יותר בזכות שינויי האקלים. לאורך ההיסטוריה, שרפות ענק ממש כמו השרפה הגדולה ברומא (64 לספירה), השרפה בלונדון (1666) ובשיקגו (1871), וכלתן ערים שלמות, כולל שרפות שנוצרו מהפצצות אוויריות במלחמת עולם השנייה. במבנים המודרניים מותקנות מערכות גילוי וכיבוי אש, דלתות אש ואזורי בידוד, בנוסף לביטוח ייעודי, והרשויות מפעילות מוכנות, תרגילים ואזורי חיר שמטרתם למנוע או לבלום את התפשטות הלהבות. לצד נזקים עצומים, לשרפת יערות יש תפקיד אקולגי בהתחדשות היער, ומחקר משנת 2020 מגלה כי גם פעילות בעלי החיים משפיעים על גורם לשריפות ענק. בישראל, נפרצת שריפה ממוצעת כל 12 דקות (כ-40,000 בשנה), והשרפה בכרמל ב-2010 הייתה הכבדה בתולדות המדינה, ומלווה בגל השרפות של 2016 ובשרפת הרי ירושלים ב-2021, שהביאו לחורבן של שטחי חורש ורכוש רב.