אסיר ציון הוא כינוי לאדם שנכלא או הוגלה בשל פעילות ציונית במדינה שבה פעילות זו הייתה אסורה, והביטוי נלקח משירתו של רבי יהודה הלוי. ברוב המקרים, מדובר ביהודים שנכלאו במדינות הגוש הקומוניסטי ובברה"מ לשעבר, שם נתפסה השאיפה הלאומית היהודית כנוגדת את האידיאולוגיה השלטונית. נקודת מפנה מרכזית הייתה משפט לנינגרד (1970), שבו נשפטו חוטפי מטוס ריק בניסיון לעורר מודעות עולמית – ולאחר לחץ בינלאומי הומתקו גזרי המוות, דבר שהוביל להתחיל בגל עלייה המוני של כ-163,000 יהודים לישראל. בין האסירים הבולטים היה אנטולי שרנסקי, פעיל זכויות אדם ודובר אסירי ציון, שנשפט באשמת ריגול וריגול על פעילותו הציונית וחברותו בקבוצת הלסינקי, ומאסרו של סערה עולמית. לבסוף, בישראל נחקק חוק תגמולים לאסירי ציון (1992) המעניק להם ולמשפחותיהם תמיכה רשמית, מתוך הכרת תודה וערך ציבורי היסטורי ומוסרי גבוהה.