אסיר הוא אדם שחירותו נשללה בניגוד לרצונו, בדרך כלל באמצעות מאסר בבית-סוהר או מעצר, והעדויות המוקדמות ביותר לתופעה מתוארכות לשנת 8,000 לפני הספירה, בקברים פרהיסטוריים במצרים התחתונה, המעידים על שעבוד של אנשי שבט הסן על ידי תושבי לוב. הסוגים השונים של אסירים כוללים מורשעים בדין, שבויי מלחמה, בני ערובה, אסירים פוליטיים ואף עבדים, ולגבי זכויותיהם, הדין מחולק לשלוש קטגוריות עיקריות: זכויות שגרתיות, משפטיות וחברתיות. לדוגמה, החוקה האמריקאית מגינה על אסירים מפני ענישה אכזרית באמצעות התיקון השמיני, ובג"ץ הישראלי בפסק דין משנת 1979, בהנהלת השופט אהרן ברק, הגדיר את המסגרת הזכותית הזו. לצד החוק, קיימת תרבות ייחודית של "קוד האסירים", אשר נורמתיה כוללות אי-הלשנה וסולידריות פנימית, ומתנגשות עם ערכי החברה והמוסד. מבחינה פסיכולוגית, כליאה בבידוד ארוך עלולה לגרום נזקים קשים כמו תסמונת SHU (בעיות קשב, הזיות ואמנזיה) וכלה לדיכאון קליני או פסיכוזה, בעוד שחלק מהאסירים מפתחים תופעה פרדוקסלית הקרויה תסמונת סטוקהולם כלפי שובייהם. בישראל פועל מסלול שיקום מקיף לאסירים, הכולל תוכניות של שירות בתי הסוהר והרשות לשיקום האסיר, כגון טיפול פרטני וקבוצתי, שיקום תעסוקתי, שיכון בהוסטלים והגנת קצבאות ביטוח לאומי.