מדינת ישראל הוקמה ב-14 במאי 1948 (ה' באייר ה'תש"ח) על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון, והיא הוקמה כביתו הלאומי של העם היהודי תוך שהיא משתרעת על שטח של כ־22,072 קמ"ר ומונה מעל ל־10 מיליון תושבים, בהם רוב יהודי (73.7%) ומיעוט ערבי גדול (כ־20.9%).

הרקע ההיסטורי שלה נטוע בהתעוררות הציונית, הצהרת בלפור (1917) ותוכנית החלוקה של האו"ם (1947), אשר הובילו למלחמת העצמאות ולכיבוש שטחים נוספים במלחמת ששת הימים (1967), וכיום היא שולטת באזורים מורכבים כמו יהודה ושומרון תוך ניסיונות בלתי פוסקים לפתרון הסכסוך הפלסטיני.

מבחינה פוליטית מוגדרת ישראל בחוקי היסוד כ"מדינה יהודית ודמוקרטית" – דמוקרטיה פרלמנטרית שבה הכנסת היא הרשות המחוקקת, בירתה היא ירושלים (בעוד עיקר השגרירויות נמצאות בתל אביב), והיא חברה פעילה בארגון ה-OECD עם כלכלה מהמפותחות בעולם.

מבחינה דמוגרפית וכלכלית, ישראל מציעה רמת חיים מהגבוהות במזרח התיכון, תוחלת חיים גבוהה, ומדד פיתוח אנושי (HDI) המדרג אותה במקום ה-19 בעולם, זאת לצד היותה אחת המדינות המשכילות ביותר עם כוח עבודה מיומן.

שמה ותרבותה נגזרים מהמסורת המקראית, שכן "ישראל" הוא שמו החדש של יעקב אבינו, וזהה נקבע רשמית על דוד בן־גוריון; המדינה מהווה אף מהאזורים הראשונים בעולם שבהם החלה החקלאות והוקמו ערים, והיא שוכנת באזור בעל מורשת תרבותית עשירה ועתיקה.