סורת א-נאס (סורת בני האנוש) היא הסורה ה-114 והאחרונה בקוראן, המונה שישה פסוקים בלבד, ולפי המסורת הורדה למוחמד במכה. הסורה משמשת כלחש הגנה מפני השטן ("הלוחש הנחבא") ומפני השדים, וקושרה במסורת לסיפור על יהודי בשם לַביד אבן אל-אעצם שהטיל כישוף על מוחמד. היא נחשבת לאחת משתי "השומרות" (אל-מֻעַוִּדַ'תַיְן) יחד עם סורת אל-פלק, ונהוג לקרוא אותן להגנה, למשל מעל מיטתו של חולה לפני השינה או בתפילת הוויתר. עם זאת, פרשנים מועתזילים שללו את הפרשנות על הכישוף, שכן היא פוגעת בתדמית הנביא כחסין מפני השטן. הסורה מדגישה את יכולתו של השטן להזיק לבני האדם, ולכן היא מהווה תזכורת מרכזית לחשיבות ההגנה הרוחנית באסלאם.