אבישי בן צרויה הוא דמות מקראית בולטת, בנה של צרויה (אחות דוד המלך) ואחיהם של יואב ועשהאל, אשר שימש כאחד מחשובי הגיבורים והמפקדים הצבאיים בצבאות דוד. סיפוריו בספר שמואל מצטיינים בתעוזה לצד פזיזות, והם כוללים את הצעתו להרוג את שאול בעת שינה (שדוד מנע ממנו), ואת רצונו לערוף את ראשו של שמעי בן גרא שהרכיל את דוד במהלך מרד אבשלום. חרף מזגו הלוחם והנמהר, הציל אבישי את חיי דוד במלחמה בפלשתים מפני איש הענק ישבי בנוב, כשלפי מדרש התלמוד (מסכת סנהדרין) השתמש בשם הקדוש וזכה לנס של קפיצת הדרך. לצד נאמנותו הרבה של אבישי לדוד, מזגו החם של אחיו יואב עורר את דברי דוד המאכזים ”מה לי ולכם בני צרויה”, כפי שהתבטאו גם לאחר רציחתו של אבנר בן נר. מקור שמו הוא כנראה צירוף של "אב-ישי" (על שם הסב) או "אבי שי" (מתנה), וסיפוריו משתלבים במרקם היבטלי של חצר דוד המלך והמורכבויות של אורח הגבורה והנאמנות המקראית.