תל ערד הוא אתר ארכאולוגי חשוב בקעת ערד, כ-8 קילומטרים מערבית לעיר, השוכן בגובה 576 מטרים וניצב על צומת דרכים היסטורי שחיבר בין ירושלים, חברון וים המלח. לאורך 18 עונות חפירה, בניהולן של רות עמירן (עיר תקופת הברונזה) ויוחנן אהרוני (המצודה), נחשפו שני חלקים עיקריים: עיר כנענית קדומה מ-תקופת הברונזה הקדומה (כ-2950 לפנה"ס) שהשתרעה על כ-100 דונם והוקפה בחומה באורך 1,200 מטר, ובה הוגדרות חידוש כמו "הבית הערדי" ותמורת אוספת מי גשמים. מעל חורבות העיר בנויה שית מצודות מרובעות מ-תקופת הברזל, ומהמקום התגלו כ-235 אוסטרקונים (חרסים כתובים) בעברית ובארמית, כולל רשימות למשמורו של הכוהנים – מה שהיווה עדות היסטורית נדירה לימי בית ראשון. מחקר של אוניברסיטת תל אביב (2020) דגים 18 כתובות מהמבצר וזיהה שהן נכתבו בידי 12 כותבים שונים, עדות לרמת אוריינות רחבה בקרב האוכלוסייה. האתר, המזוהים תמימות עם "ערד" המקראית, הוכרז כיום כגן לאומי ומנוהל על-ידי רשות הטבע והגנים.