רכילות היא שיח על אנשים אחרים, העוסק בשערוריות, לשון הרע וחדירה לפרטיות, ולעיתים קרובות נחשבת למידע לא אמין. מקור המילה בעברית קשור לסוחרים נודדים (רוכלים) שהפיצו ידיעות ממקום למקום, ומשמעותה המקורית הייתה שלילית בלבד. בעיתונות הישראלית, החל מאלכסנדר זאובר ב"עיתון מיוחד" ועד לטורים כמו "רחל מרחלת" ב"העולם הזה" (שהחל לפעול ב-1948) ו"שליחות קטלנית" של גיל ריבה ב"ידיעות אחרונות" (בשנות ה-90), הפכה הרכילות למרכיב מרכזי באמצעי התקשורת. מבחינה חברתית, הרכילות משמשת כמנגנון פיקוח בלתי פורמלי השומר על נורמות חברתיות, ומטילה סנקציה עקיפה על החורגים מהן, תוך הגברת נאמנות הקבוצה. בעידן הדיגיטלי, הרשתות החברתיות כמו פייסבוק מרחיבות מאוד את טווח ההפצה של רכילות, ומאפשרות חיבורים רחבים יותר מאי פעם. באקדמיה, חוקרים מתמקדים בתפקידה של הרכילות ביחסי כוח גלויים ונסתרים בחברה, תוך בחינת השפעתה על הדינמיקה הקבוצתית.