נכו השני (610–595 לפנה"ס) היה פרעה מהשושלת ה-26 של מצרים, שירש את אביו פסמתיך הראשון וניהל מאבק עיקש על השליטה בלבנט מול האימפריה הבבלית העולה. במהלך מסעותיו הצבאיים הוא הרג את יאשיהו מלך יהודה בקרב מגידו, הדיח את בנו והכתיר במקומו את יהויקים כמלך מטעם מצרים, אך הובס קשות בידי נבוכדנאצר בקרב כרכמיש (605 לפנה"ס) ואיבד את הלבנט כולו. למרות התבוסה, הצליח בשנת 601 לפנה"ס לבלום פלישה בבלית למצרים בקרבת מגדול, ובכך העלה את קרנה של ממלכתו בעיני עמי האזור ועודד אותם למרוד בבל. בעקבות ההפסדים היבשתיים שינה נכו את האסטרטגיה שלו והשקיע מאמצים בזירה הימית: הוא בנה צי גדול, יזם חפירת תעלה שתחבר את היאור עם ים האדום, ושלח צוות מלחים פיניקים שהשלים בהצלחה הוכחה את ההקפה הימית של יבשת אפריקה. נכו שלט עד לשנת 595 לפנה.ס והוריש את כיסא המלכות לבנו, פסמתיך השני, שהמשיך את מדיניותו הצבאית והימית של אביו.